פיצוי עונשי בגין רשלנות רפואית
הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית אפשרית כל עוד טרם חלפו 7 שנים מהיום בו נגרם לנו הנזק עקב הטיפול הרפואי. יכול להיות שמדובר באותו היום בו בוצע הטיפול עצמו אך גם יכול להיות שהנזק יתגלה לנו רק לאחר מכן. מי שתובע בגין רשלנות רפואית יכול לקבל פיצוי כספי כאשר בתי המשפט יכולים להטיל גם פיצוי עונשי. בואו ננסה להבין האם פיצוי עונשי הוא ראוי.
רשלנות רפואית – מה בתי המשפט חושבים על זה?
המגמה הכללית של בתי המשפט היא מגמה מחמירה. בתי המשפט מבינים עד כמה יכולה רשלנות רפואית לפגום בחייו של אדם וזו הסיבה כי ברובם המכריע של המקרים, מורה בית המשפט לנתבע לפצות כספית ביד רחבה את התובע, קרי, הנפגע. בית המשפט רשאי לפסוק לתובע פיצוי כספי על מגוון של עניינים כגון: הוצאות רפואיות, אובדן כושר עבודה, הפסד השתכרות וכדומה. בית המשפט אף יכול לפצות את התובע על עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב רשלנות רפואית ובכך למעשה הוא מכיר כי רשלנות רפואית יכולה לגום גם לסבל נפשי רב.
לבתי המשפט נתונה גם סמכות נוספת והיא לפסוק פיצוי עונשי. בתי המשפט כמעט ולא משתמשים בסמכות הזו ומתמקדים בעיקר בפיצוי כספי לתובע. מה דעתכם על כך?
פיצוי עונשי – אמצעי הרתעה מצוין
כאמור, בתי המשפט לא נוהגים להשתמש רבות בסמכות שניתנה להם לפסוק פיצוי עונשי. בתי המשפט פוסקים פיצוי עונשי במקרים חריגים ביותר כאשר הם סבורים כי הנתבע פעל מתוך כוונה זדונית לפגוע בנתבע. מהם היתרונות של פיצוי עונשי:
1. אמצעי הרתעה – אם בית המשפט יפסוק לעיתים קרובות יותר פיצוי עונשי בגין רשלנות רפואית, מן ההיגיון הוא שהתופעה תצטמצם משמעותית. פיצוי עונשי מעורר פחד ועל כן הגורם הרפואי יזהר יותר בעבודתו.
2. עשיית צדק – אדם אשר נגרם לו נזק גופני קשה בעל השלכות עתידיות טרגיות, כמובן שיחוש שנעשה עמו צדק אם בית המשפט יפסוק גם פיצוי עונשי לגורם המתרשל.
3. העלאת סטנדרט הטיפול – פיצוי עונשי יכול לשמש כאמצעי הרתעה מוצלח וגם ייתכן שבשל ההרתעה והחששות, תופעל חובת זהירות גבוהה יותר ורמת הטיפול תעלה.
פיצוי עונשי – הבעיות
דיברנו על היתרונות שבפסיקת פיצוי עונשי. אמרנו כי פיצוי עונשי יכול להרתיע רופאים ולפיכך הם ינקטו בזהירות יתרה ויעלו את סטנדרט הטיפול, מחשש לתביעות של רשלנות רפואית. האמנם ציירנו כאן תמונה מלאה? כנראה שלא. פסיקת פיצוי עונשי בגין רשלנות רפואית יכולה גם לגרום לבעיות. הפן הזה בא לידי ביטוי בעמדת בתי המשפט אשר לא נוהגת לעשות שימוש רב בפיצוי עונשי אלא רק במקרים בהם התכוון הרופא לפגוע בזדון במטופל.
קשה לנו לדמיין מצב שבו רופאים באמת רוצים לפגוע במטופלים שלהם ולכן צמצמם בית המשפט את השימוש בפיצוי עונשי רק למקרים קיצוניים. עשיית הצדק עם המטופל שדיברנו עליה מקודם, יכולה להיעשות כפי שהיא נעשית כיום וזאת על ידי הבחנה של בית המשפט בין מקרה קל של רשלנות רפואית לבין מקרה חמור יותר של רשלנות רפואית.
במקרים החמורים, פוסק בית המשפט פיצוי כספי גבוה לתובע וכך משקף את מידת הנזק ועוגמת הנפש שנגרמה לתובע. טיעון נוסף כנגד פיצוי עונשי יכול להיות הרתעת יתר של הרופאים עד כדי פגיעה ממשית בעבודה שלהם.
מה אתם חושבים?
לייעוץ מקוון בנושאי רשלנות רפואית אמליץ לפנות לפורום רשלנות רפואית>>
